החלטה בתיק ת"א 42433-04-12

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 25/06/12, בהעדר התגוננות.

עסקינן בתביעה ע"ס 78,760 ש"ח שהוגשה כנגד המבקשת, בגין פגמים נטענים באריחים אשר נרכשו ע"י המשיב בחנותה.

תמצית טענות הצדדים :

1.       אליבא דמבקשת, בשל תקלה בחברת השליחויות עמה היא עובדת, לא הגיע כתב תביעה ליעדו. בהתאם לאישור המסירה, כתב התביעה נמסר לכאורה לאדם בשם "איתמר כהנא", אך במבקשת אין עובד בשם זה. בירור שנערך העלה, כי המדובר בשמו של שליח בחברת השליחויות. עוד התברר, כי השליח (שאינו עובד של המבקשת) משך את הדואר הרשום יחד עם דואר רשום נוסף, אולם כתב התביעה עצמו לא נמסר לידי המבקשת. הנושא מצוי, לטענת המבקשת, בבירור בחברת השליחויות. מכאן, שאין עסקינן בזלזול, אלא בתקלה וטעות בתום לב.       
בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, לטענת המבקשת סיכוייה להדוף את התביעה מצוינים, שכן עסקינן בתביעת סרק. ככל שנוצרו כתמים באריחים בבית התובע לאחר עבודת הריצוף, הרי הם תוצאה של עבודת ריצוף רשלנית ואינם קשורים לאיכות האריחים. לטענת המבקשת, עבודת הריצוף בוצעה בניגוד לתקן המחייב. בנוסף, המשיב ביצע עבודות פוליש ע"י איש מקצוע מטעמו מיד בתום הריצוף, בניגוד לתקינה ולהוראות הביצוע.         
המבקשת הוסיפה וטענה, כי במסגרת ביקור בבית המשיב, סוכם כי המשיב יפעל אל מול קבלן חיצוני לביצוע עבודת תיקון למראה האריחים, באופן המעיד על שהמשיב קיבל את טענות המבקשת בכל הנוגע להעדר חבות מטעמה.

2.       המשיב מתנגד לביטול פסק הדין. לגישתו, טענות ההגנה שפורטו בתצהיר מנהלת השירות חסרות בסיס ולראיה- תופעת הכתמים קיימת גם באריחים העודפים שבידי המשיב. קרי- גם באריחים בהם לא בוצעה כל פעולה, די בטיפת מים או משקה אחר, כדי שיווצר באריח כתם. האמור מעיד על שאין ממש מאחורי הטענה לפעולת ריצוף לקויה.      
יתרה מכך, ככל שהמדובר באריחים הדורשים טיפול מיוחד, חלה על המבקשת חובת הגילוי הנאות. המבקשת לא יידעה ולא הזהירה את המשיב לגבי מגבלה באריחים או בשימוש בהם.
הטענות העובדתיות המפורטות בתגובת המשיב לא נתמכו בתצהיר.

דיון :

3.       תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, הדנה בביטול החלטה על פי צד אחד קובעת את שלהלן: " ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים ...".

4.       הלכה פסוקה היא, כי בבוא בית המשפט לשקול ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין שני מקרים: הראשון - ביטול מחובת הצדק, שעה שנוכח בית המשפט כי נפל פגם בהליך. המקרה השני - לא נפל כל פגם בהליך וביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.

5.       כאשר בביטול מחמת העדר התגוננות עסקינן, שניים הם השיקולים המנחים את בית המשפט: הראשון- מדוע לא התגונן מבקש הביטול במועד, האם מדובר במי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי, או שמא עסקינן במי שלא התגונן מפאת צירוף נסיבות אומלל, בהיסח הדעת או מרשלנות. במקרים אלה, בניגוד למקרה הראשון, תגבר נטיית בית המשפט לבטל את פסק הדין. השיקול השני, שעל-פי רוב נודעת לו חשיבות גדולה יותר, עוסק בסיכויי ההגנה של מבקש הביטול.

" לצד שיקולים מנחים אלה, שהאיזון הפנימי ביניהם הוסבר לעיל, קיים שיקול נוסף, מעין שיקול על, שיש להביאו בחשבון בעת שנבחנת בקשה לביטול פסק דין והוא זכות הגישה לערכאות, אשר נמנעת מאותו בעל דין שפסק הדין ניתן בהעדרו... ברי, כי זו אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה, בין היתר, אל מול האינטרס הציבורי. כדברי השופט (כתארו אז) א' גרוניס: "בדברנו על אינטרס הציבור מכוונים אנו לאינטרס הציבורי-מערכתי בניהול תכליתי ויעיל של מערכת המשפט" ( רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר ([פורסם בנבו], 21.2.2010) פסקה 6). מכאן שבבואנו לבחון בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות (או בהעדר הגנה) עלינו לאזן בין השיקולים והאינטרסים האמורים על רקע מכלול נסיבות המקרה ולהבטיח, כי הסנקציה של מתן פסק דין במעמד צד היא מידתית בנסיבות העניין ושלא ראוי היה להפעיל סנקציה אחרת - פחותה בחומרתה - כגון השתת הוצאות (ראו למשל רע"א 2975/11 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ ואח' נ' דהן ([פורסם בנבו]  30.5.2011) פסקה 9; רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט - נכסים ובניין בע"מ ([פורסם בנבו], 27.2.2005) פסקה ח (2))" (רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן).

ומן הכלל אל הפרט.

6.       במקרה שבפני, לא טענה המבקשת כי נפל פגם בהליך, אלא שבשל התנהלות הנחקרת בחברת השליחויות, נאסף כתב התביעה אך לא נמסר לידיה ומכאן, שאין המדובר בביטול מחובת הצדק.

7.       סיבת המחדל המתוארת בבקשה לביטול פסק הדין לא הוכחשה ולא נסתרה. בתגובת המשיב אין כל התייחסות לטענות בנדון שהועלו בתצהיר מנהלת השירות. המשיב לא חלק על הטענה לנסיבות שארעו בתום לב ולא טען בתגובתו שסיבת המחדל נעוצה בזלזול בהליך השיפוטי או בהתעלמות מדעת. לנוכח האמור ובהעדר כל טענה לסתור, הנסיבות המתוארות בבקשה מצביעות לכאורה על התנהלות שאינה עולה כדי זלזול בהליך, אלא על תקלה מצערת שאין למנוע בגינה מהמבקשת את יומה בפני בית המשפט.

סיכויי ההגנה:

8.      על מנת שבית המשפט לא ישחית את זמנו לריק בכל הנוגע לבקשה לביטול פסק-דין, נדרשת המבקשת להצביע על סיכוייה לזכות במשפט, באם יבוטל פסק-הדין. לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מבלי לקבוע מסמרות בעניין, על פניו למבקשת טענות הגנה הדורשות ליבון והמצדיקות ביטול פסק הדין.